1. [עח] חומֶר בּמַצַב צבירה של צוּרה קבועה, קשה, שאינו נוזל ואינו גז: הגומי הוא מוצק גמיש
2. [עח] יַציב, אֵיתן, בריא, בעל בסיס חזק: הסניגור סיפק ראיה מוצקה לזיכוי לקוחו; יש לו גוף מוצק
3. [תנ] חזק, קשה: "והייתָ מצָּק ולא תירָא" (איוב יא, 15)
4. [תנ] שהתיכוּ ויָצקוּ אותו: "ויעש את הים המוצק" (מלכים א' ז, 23)
אנגלית: substantial, concrete
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה