מוצק

יוצק: הם מַגישים... והיא מוֹצָקֶת (כ' מוצדקת)" (מלכים ב, ד, 5); האיש מוצק שמן לתוך הבקבוק
2. מַציג, כאמור בפסוק: "וַיַצִּיקוּ את ארוֹן האלֹהים" (שמואל ב, טו, 24)

***

1. ניצוק, מוּעבר מכּלי אל כּלי, נשפָּך: אשר יוצק על ראשו שמן המשחה (ויקרא כא 10)
2. מוּתך, מחוּמם עד שנהיה נוזל: ושתי כותרות עשה... מוצק נחושת (מלכים א' ז 11); שתי המתכות הוצקו על-ידי הנפח
3. (בהשאלה) מוּשׂם, ניתָן: הוצק חן בשפתותיך (תהילים מה 3)
4. [פֹעַל; הוּצַק] הוּתַּך, כאמור בפסוק: "הוּצַק חֵן בשפתוֹתֶיך" (תהילים מה 3)
5. [כנ"ל] נשפך נוזֵל, כאמור בפסוק: "יוּצַק על רֹאשוֹ שֶמֶן המשחה" (ויקרא כא 10)
6. יציב, כאמור בפסוק: "בּצֶקֶת עפר לַמּוּצָק" (איוב לח, 38)
7. יציקת מתכת, כאמור בפסוק: "מוּצָק אחד מדה אַחַת (מלכים א' ז', 37)
8. מקום צר; צרה, כאמור בפסוק: "ורֹחַב מַיִם במוּצָק" (איוב לז, 10)

***

1. [עח] קָשֶה, לא נוזלי
2. [עח] יַציב, אֵיתן, בריא: יש לו גוף מוצק
3. [תנ] חזק, קשה, כאמור בפסוק: "והייתָ מצָּק ולא תירָא" (איוב יא 15)
4. [תנ] שהתיכוּ ויָצקוּ אותו: ויעש את הים המוצק (מלכים א' ז 23)
5. [תנ] לָחוּץ, צר, לוחץ: לא מוּעָף לַאשֶר מוּצָק לה (ישעיה ח 23)
6. [עח] הנמצא במצב צבירה שאינו נוזל ואינו גז
7. [עח] בעל בסיס חזק: הסניגור סיפק ראיה מוצקה לזיכוי לקוחו
8. (בגאולוגיה) מונח המתאר סקר גאולוגי או מפות שהרבדים החיצוניים הושמטו בהם, וכך נשארו צורות הגידולים התת־חיצוניים גלויים
substantial, concrete

***

חומֶר בּמַצַב צבירה של צוּרה קבועה, שאינו נוזל ואינו גז: הגומי הוא מוצק גמיש
substantial

***

ראה: ממוצָק

***