1. [תנ] מַניחַ (ריבּה, מִשחה) בשכבה דקה על שֶטח: ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין (ישעיה לח 21)
2. [עח] מלַכלֵך בשכבה דביקה: הילד מרח את ידיו בדבק
3. [עח] כותב כתיבה שִטחית לצאת ידי חובה (עממי): התלמיד מרח את עבודתו, כי התעצל להעמיק בה
4. [עח] פּועֵל בעצלתיים ובאִטיוּת (עממי): הפועל מרח את הזמן בעבודתו
5. [עח] נותן שוחַד, מספר דברים לא נכונים כדי להשיג משהו (עממי): הבחור מרח את המנהל כדי לקבל את התפקיד הנכסף
טעות \ הערה