מיתון

1. [עח] הקטנת המהירות או ההִתקַדמוּת, הֶאָטה
2. [עח] נסיגה בהתקדמות הכללית של כלכלת המדינה הנמשכת חודשים רבים, תקופה שבה כושר התפוקה של המשק אינו מנוצל במלואו. התהליך מלוּוֶה בדרך כלל בהגבּלת ההשקעות בּתָכניות פּיתוּחַ המביאה לאַבטָלה (גם: התכווצות): מיתון כלכלי לשם ריסון העלייה ברמת החיים וייצוב משק המדינה
3. [עח] צינוּן התלהבוּת או קיצונִיוּת, גרימת מתינוּת
4. [יב] מתינוּת, שָהוּת: יש להם עסקים רבים ובאים לדין ואין לי מיתון לעיין בדינם (רש"י מלכים א' ג 9); המיתון שאחריתו השגה טובה מן המהירות שאחריתו חיסרון (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: recession

***