2. [עח] נסיגה בהתקדמות הכללית של כלכלת המדינה הנמשכת חודשים רבים, תקופה שבה כושר התפוקה של המשק אינו מנוצל במלואו. התהליך מלוּוֶה בדרך כלל בהגבּלת ההשקעות בּתָכניות פּיתוּחַ המביאה לאַבטָלה (גם: התכווצות): מיתון כלכלי לשם ריסון העלייה ברמת החיים וייצוב משק המדינה אנגלית: recession
1. [עח] צינוּן התלהבוּת או קיצונִיוּת, גרימת מתינוּת
2. [יב] מתינוּת, שָהוּת: "יש להם עסקים רבים ובאים לדין ואין לי מיתון לעיין בדינם" (רש"י מלכים א' ג, 9); "המיתון שאחריתו השגה טובה מן המהירות שאחריתו חיסרון" (ספרות ימי הביניים) אנגלית: moderation