מנדט פירוש

מַנְדָּט [מש]
.1 יִיפּוּי כוח, הרשאה

פירוש

מַנְדָּט [מש]

1. יִיפּוּי כוח, הרשאה: השגריר קיבל מנדט לייצג את מדינתו;

2. מינוּי שניתן למדינה לשלוט באֶרץ כּבוּשה כדי להשליט בה סדרים: המנדט הבריטי על ארץ ישראל פג עם קום מדינת ישראל;

3. קול בבית הנבחרים או בוועידה: יש לו מנדט בוועידה, ועליו להשתמש בו ולהצביע

4. הסמכות הניתנת על־ידי צד אחד לצד שני לפעול בשמו של האדם שנתן את ייפוי הכוח (גם: ייפוי כוח)
אנגלית: mandate

דקדוק למילה מנדט

[ש"ע; ז'; מַנדָטים]

ביטויים עם המילה מנדט

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך מנדט

מקור המילה מנדט (אטימולוגיה)

לטינית: mandatum = ייפוי כוח

מילים נרדפות למילה מנדט

מַנדָט (תוצאה דומה)
הַרשָאה , יִיפּוּי כּוחַ , מינוּי , משימה , סַמכוּת , קול (בפַּרלָמֵנט) , שליחוּת , תַפקיד [שדה סמנטי: בּחירות, נציגוּת]

חרוזים למילה מנדט

דָת, מַנְדָט, קוֹנְקוֹרְדָט, קַנְדִידָט

להרחבה ראה:
את, נהט, אמבט, וָט, דת, אחת, אמתחת. אווירוסטט, חייט, ברקת, בבלט, אוטומט, מהופנט, וסת, כמעט, בעת, אכפת, דוכיפת, מוצת, אוטוקרט, מופשט