מעצור

1.[עח] בֶּלֶם, הֶתקֵן בכלי רכב כּדֵי לעוצרו או להָאֵט את מהירוּתו: לחצנו על המעצור כדי לבלום את המכונית
2. [תנ] עיכּוּב, הפרעה להֶמשֵך פּעוּלה, מניעה: אין לה' מעצור להושיע ברַב או בִמעָט (שמואל א' יד 6); רצונו יצליח ואין מעצור לתשועתו (בן סירא לט, כה); התנועה זורמת בלא מעצור
3. [עח] איפּוּק, ריסוּן: עליך לחדול מההתנהגות חסרת המעצורים שלך
4. [עח] (בכלים ובכלי נשק) הפרעה מֵכָנית או תַקָלה המשַבּשות את פּעוּלת המַנגָנון
5. [עח] (בּפסיכולוגיה) עַכָּבָה, דַחַף תַת-הַכָּרתי המונֵעַ תגוּבה טבעית

***