1.[תנ] מעביר נוזלים מִכּלי לכלי, יוצֵק: ותמהר ותִער כדה אל השֹקת (בראשית כד 20); המערה מכלי אל כלי את שעירה ממנו - מותר (עבודה זרה ה, ז); מערה תה לספל
2. [תמ] מעָרֵב, ממַזֵג, מחַבֵּר: עירה דם הפר לתוך דם השעיר (יומא ה, ד); הרופאים עירו לחולה מנת דם
3. [תנ] מגַלֶה, חושֵׂף: וקיר עֵרה מגן (ישעיה כב 6)
4. [תנ] (בּהשאלה) הורס, מחריב: עָרו עָרו עד היסוד בה (תהילים קלז 7); לערות את יסודות החומה (יוסיפון שטו)
טעות \ הערה