1.[תמ] מַבריק מֵרוב שִפשוּף, מלוּטָש יָפֶה: אספקלריא מצוחצחת (מדרש רבה ויקרא א); זיכיונה מצוחצח מכתמים (מלשון הפיוט); הרצפה נשטפה וצוחצחה
2. [עח] נקי ומסודר בהופעתו (עממי מהצבא): מגוּלָח, מצוּחצָח ומוכן למסדר
3. [עח] מקוּשט, מהוּדר, מיוּפֶּה: הבית צוחצח לכבוד האורחים
טעות \ הערה