מְצוּקָה 1[תנ]
<צוק> דוחַק, מַחסור, צָרה, לַחַץ
מְצוּקָה 1[תנ] פירוש
דוחַק, מַחסור, צָרה, לַחַץ: יום צרה ומצוקה, יום שֹאָה ומשואה (צפניה א 15); מרבות צרות הושעתני וממצוקות שלהבת סביב (בן סירא נא, ז); הֵיך תיטשני כהיום בבור מצוקות? (מלשון הפיוט); האיש שקוע בחובות רבים ונמצא במצוקה קשה
2. [עח] מצב של חוסר בתנאים החיוניים לקיום הוגן של האדם בחברה בת זמננו: מצוקת הדיור קשה מאוד; הוא נשר מהלימודים בשל מצוקה כלכלית
אנגלית: pressing, shortage
***
מצוקה פרוש | מצוקה פירוש | מצוקה מילון | מצוקה הגדרה מילונית | מצוקה מילון עברי | מצוקה מילון אנציקלופדי | מצוקה אנציקלופדיה | מצוקה תרגום
מצוקה פירוש השם | מצוקה פירוש המילה | מצוקה משמעות המילה | מצוקה ביטויים | מצוקה דקדוק | מצוקה לשון | מצוקה ניבים | מצוקה אטימולוגיה
מצוקה מילים נרדפות | מצוקה ניגודים | מצוקה חריזה | מצוקה חרוזים | מצוקה צירופים | מצוקה פתגמים | מצוקה ניבים | מצוקה תחביר
מצוקה ביטויים | מצוקה ציטוטים | מצוקה ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה