1.[תנ] חֵלק מסוּיָם בַּמֶרחָב: המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קֹדש הוא (שמות ג 5); לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו (תענית כא:); מקום המפגש הוא ליד השער הראשי
2. [תנ] נֶפַח שגוּף מסוּיָם תופס במֶרחב: ואנֹכי פִניתי הבית ומקום לגמלים (בראשית יד 31); הפסנתר תופס מקום גדול
3. [תנ]שֶטַח פָּנוּי, רֶוַוח, חָלָל: ובתֹפת יקברו מאין מקום לקבור (ירמיה יט 11); יש הרבה מקום בדירה החדשה
4. [תנ] יִישוּב, אזור מחיה, סביבה: וישאלו אנשי המקום לאשתו (בראשית כו 7); לעולם ידוּר אדם במקום רבו (ברכות ח.); אנחנו גרים במקום קטן ומרוחק
5. [תמ] שֶטַח ישיבה לאדם, מושָב: בשִמךָ יִקראוּךָ ובמקומךָ יושיבוּךָ (יומא לח.); הזמנתי שני מקומות במסעדה
6. [תמ] מַצָב, מַעמָד: אל תדין את חברךָ עד שתגיע למקומו (אבות ב, ד); הספורטאית הגיעה למקום הראשון בתחרות
7. [עח] מבנה המיועד למטרה מסוימת: המקומות המקודשים נעשו מקום עלייה לרגל למאמינים
טעות \ הערה