1.[תנ] דָבָר שקורֶה בלי לִצפּות אותו מֵרֹאש: אל ידו נגעה בנו, מקרה הוא היה לנו (שמואל א' ו 9); זה רק מקרה שנפגשנו היום
2. [תנ] מה שקורֶה: ותלך... ויִקֶר מקרהָ חלקת השדה לבֹעז (רות ב 3); מקרי הרצח בשכונה התרחשו בלילה
3. [עח] תופעה: סופות חול אינן מקרה נדיר בעונה זו
4. [תנ]מאורע, גורל, מַזָל: וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כֻלם (קוהלת ב 14); יד המקרה הפגישה אותנו
5. [עח] פרשת אדם שנִמסְרה לטיפּוּל מיוּחד: אושפזו שני מקרים של צהבת
6. [יב] התכוּנה של העֶצם ומהותו: כי המקרים נמצאים והם עניינים נוספים על עניין העצם (מורה נבוכים)
7. [עח] דָבָר שצריך טיפּוּל, ליקוּי: הצבא מינה ועדה שתחקור את המקרה
טעות \ הערה