1. [תנ] דבר שֶקרה, אֵירוּעַ, דָבָר שקורֶה בלי לִצפּות אותו מֵרֹאש: וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ (שמואל א' ו, 9); זה רק מקרה שנפגשנו היום
2. [תנ] מה שקורֶה: ותלך... ויִקֶר מקרהָ חלקת השדה לבֹעז (רות ב, 3); מקרי הרצח בשכונה התרחשו בלילה אנגלית: occurrence
1. מַתקין תִקרה: המקרה במים עליותיו (תהילים קד, 3); מלך בשר ודם בונֵה... ומקרה באבנים ובעצים ובעפר, אבל הקדוש־ברוך־הוא לא קירה את עולמו אלא במים (מדרש רבה בראשית ד)
2. מצַפֶּה קיר או תִקרה (בּציפוי עץ וכד'): עצים לקרות את שערי הבירה (נחמיה ב, 8); מקרה את קירות החדר במדפים
מקרה פרוש | מקרה פירוש | מקרה מילון | מקרה הגדרה מילונית | מקרה מילון עברי | מקרה מילון אנציקלופדי | מקרה אנציקלופדיה | מקרה תרגום מקרה פירוש השם | מקרה פירוש המילה | מקרה משמעות המילה | מקרה ביטויים | מקרה דקדוק | מקרה לשון | מקרה ניבים | מקרה אטימולוגיה מקרה מילים נרדפות | מקרה ניגודים | מקרה חריזה | מקרה חרוזים | מקרה צירופים | מקרה פתגמים | מקרה ניבים | מקרה תחביר מקרה ביטויים | מקרה ציטוטים | מקרה ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה