מרגל פירוש

1. מי שעוקב בַּסֵתֶר אַחַר מַעשֵׂי אחֵרים, כגון על פּעוּלות האויב ועל תוכניותיו וּמגַלֶה את סודותיהם כּדֵי למוסרם למעוניינים בּכָך: החברה הכלכלית הגדולה שותלת מרגלים בחברות מתחרות; המרגלים באיראן מעבירים את הסודות שגילו למוסד בישראל

2. סַיָיר שתפקידו לחקור ולבדוק בחשאי: "שְנַיִם אנשים מרַגלים חֶרֶשׁ" (יהושע ב, 1)

3. שליח של מורד במלך שנשלח כדי להכין בחשאי את דעת הקהל לבאות: "וַישלח אבשלום מרַגלים" (שמואל ב' טו', 10)
אנגלית: spy

***