מֶרְחָב 1
[תנ] מָקום שגבוּלותיו רחוקים זה מזה, מקום מרוּוח ורחב ידיים, אזור פתוח ופרוש
מֶרְחָב 1 פירוש
1. [תנ] מָקום שגבוּלותיו רחוקים זה מזה, מקום מרוּוח ורחב ידיים, אזור פתוח ופרוש: ההולך למרחבי ארץ (חבקוק א 6); הבטנו מהחוף אל מרחבי הים
2. [עח] (בהרחבה) תחוּם (מִקצועי): חידושים במרחב הרפואה
3. [עח] (בּגֵאומֶטריה) מקום שתופסים היצירים התלַת- ממַדיים (כנגד - מישור): הנדסת המרחב
4. [עח] חלל, אין-סוף: תנועת הכוכבים במרח
אנגלית: area; open space
***
מרחב פרוש | מרחב פירוש | מרחב מילון | מרחב הגדרה מילונית | מרחב מילון עברי | מרחב מילון אנציקלופדי | מרחב אנציקלופדיה | מרחב תרגום
מרחב פירוש השם | מרחב פירוש המילה | מרחב משמעות המילה | מרחב ביטויים | מרחב דקדוק | מרחב לשון | מרחב ניבים | מרחב אטימולוגיה
מרחב מילים נרדפות | מרחב ניגודים | מרחב חריזה | מרחב חרוזים | מרחב צירופים | מרחב פתגמים | מרחב ניבים | מרחב תחביר
מרחב ביטויים | מרחב ציטוטים | מרחב ראשי תיבות