1. [תנ] מָקום שגבוּלותיו רחוקים זה מזה, מקום מרוּוח ורחב ידיים, אזור פתוח ופרוש: ההולך למרחבי ארץ (חבקוק א 6); הבטנו מהחוף אל מרחבי הים
2. [עח] (בהרחבה) תחוּם (מִקצועי): חידושים במרחב הרפואה
3. [עח] (בּגֵאומֶטריה) מקום שתופסים היצירים התלַת- ממַדיים (כנגד - מישור): הנדסת המרחב
4. [עח] חלל, אין-סוף: תנועת הכוכבים במרח
אנגלית: area; open space
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה