1.[יב] הַנָחה (של צבע, של ריבּה, של משחה) בשכבה דקה על שֶטח: סיכָה, משיחה, טיחה, מריחה, שיעה - עניין אחד הוא (ספרות ימי הביניים); הצבע מרח צבע על מסגרת החלון
2. [עח] לִכלוּך בּשִכבה דביקה
3. [עח] כּתיבה שִטחית (עממי): הספר החדש הוא מריחה, הוא נכתב ברשלנות ורדוד מבחינה לשונית ותוכנית
4. [עח] (בּהשאלה) נתינת שוחַד: הפקידים מחכים למריחה כדי לקדם את העניינים שבטיפולם
טעות \ הערה