1. זורֵק, מַפִּיל, מֵטיל: "סָחוֹב וְהַשְלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַערֵי יְרוּשלַיִם" (ירמיה כב, 19); מחתך איבר איבר ומשליך לכלבים (חולין צ, ב); אור היום התעמעם כאשר הבית השכן השליך את צלו פנימה; הילד משליך את הצעצוע הרחק ממנו
2. מגָרֵש, מסַלֵק, מַדיח: עַד הַשְלִכוֹ אֹתָם מֵעַל פָּנָיו (מלכים ב' כד, 20)
אנגלית: throw; banish