(נדד
1. עוזב את מקום מגוריו, עובר ממקום למקום, כאמור בפסוק: "הנה אַרְחִיק נְדֹד" (תהילים נה, 8)
2. עובר, חולֵף, כאמור בפסוק: "בלילה ההוּא נָדְדָה שנת המלך" (אסתר, ו, 1)
3. מטַלטֵל, כאמור בפסוק: "ולא היה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶּה" (ישעיה י, 14) נוֹדָד [פ'] (נדד נודד, נמלט, כאמור בפסוק: "שֶמֶש זרחה ונוֹדַד..." (נחום ג, 17) נודֵח, נֹדֵחַ [פ'] (נדח דוחף, מנחית (גרזן על) מֵניף, כאמור בפסוק: "לא תשחית... לִנְדֹחַ עליו גַּרְזֶן" (דברים כ, 19) נוֹדָע(sup1 (/sup [ת'] ראה:
יוֹדֵעַ נוֹדָע(sup2 (/sup [פ'] (ידע 1. נִגלֶה,
מקַבֵּל ידיעה,
כאמור בפסוק: "ואחרֵי הִוָדְעִי סָפקתי" (ירמיה לא 19) 2. מתגלה, כאמור בפסוק: "וּשמי ה' לא נוֹדעתי להם" (שמות ו 3) 3. נראֶה, מוכּר, כאמור בפסוק: "ולא נוֹדַע כי באוּ אל קִרְבֶּנָה" (בראשית מא 21)