נוֹפֵל [תנ] ¹ פירוש

1. יורד ירידה מהירה וחופשית מתוך אָבדָן שיווּי המשקל, צונח בעל-כּורחו או במפתיע כּלפּי מטה: כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר (שמות כא 33); הוא נָפַל מעל גב הסוס

2. נכשל, אינו מחזיק מעמד: בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל (משלי יא 28); הוא לא יתאמץ די ונָפל

3. (על פניו) משתטח, משתחווה: וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו וְיִשְׁתַּחוּ (שמואל ב' ט 6)

4. יורד בקפיצה מכוּוֶנת, צונח: וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק, וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל (בראשית כד 64)

5. מתקיף, מתנפל: וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם... וַיִּפְּלוּ בָּהֶם וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד יִשְׂרָאֵל (יהושע יא 8-7)
אנגלית: fall, drop

***