1. [תמ] גל סועֵר, סעָרה בּיַם פּתוּח, גל רב עוצמה הנוצר מרוח חזקה: ספינה שהייתה באה בים ועמד עליה נַחשול והקלו ממשאה (תוספתא בבא מציעא ז, יד); עמד עליו נַחשול שבים לטָבעו (גיטין כט)
2. [יב] (בּהשאלה) זֶרם גדול (של אנשים, של מעשׂים וכד'), תנוּעה גדולה: הלב... הולם וסוער כי רב הנַחשול (מלשון הפיוט); נַחשולי אנשים זרמו לעצרת; העובד שננזף מבליע נחשול של כעס ושותק
אנגלית: large wave, breaker