ניר

1. [תנ] שָׂדה שנחרש או שנועד לחרישה: נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קֹצִים (ירמיה ד 3); והבור והניר וזרע אחר (פאה ב, א); הניר נזרע בזמן
2. [תמ] התֶלם הנחרש בשָׂדֶה לשֵם הכנת השׂדה לזריעה: מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה! (אבות ג, ז); השדה נחרש ניר אחר ניר
3. [תמ] חרישה: ועמד עליו בשעת הניר ואמר לו (תוספתא בבא מציעא ט, כד)
4. [תנ] נֵר, זוהַר: לְמַעַן הֱיֽוֹת־נִיר לְדָֽוִיד־עַבְדִּי כָּֽל־הַיָּמִים (מלכים א' יא 36)
5. [תנ] (בהשאלה) מַלכוּת, כוח, שלטון
6. [תמ] מִסגרת או קָנֶה שֶחוּטים מתוּחים עליהם ומשמשים להגבּהת חוּטֵי השתי ולהנמכתם לשֵם אריגה: העושה שני בתי נירין והאורג שני חוטין (שבת ז, ב); הנוגע בכובד העליון, בכובד התחתון בנירין (כלים כא, א)
7. נֵר - סמל החיים, המשכיות, שִלטון, כאמור בפסוק: "לָתֵת לו נִיר ולבָנָיו" (דברי הימים ב', כא, 7)
8. [עח] קידומת בשמות יישובים, כגון: ניר יצחק, ניר עוז, ניר עציון (על פי המשמעות החקלאית של המילה ניר)

***

חָרוּש: שתיהן בורות שתיהן נירות שתיהן זרועות (בבא קמא פא:); היה מפסיק בה ארץ בורה שאינה זרועה ולא חרוּשה או ארץ נירה והיא שנחרשה ולא נזרעה (רמב"ם, הלכות מתנות עניים ג, ד)

***

שורש של הערכים: נייר, נַיֶירֶת, ניר, נירית

***

ראה: נייר

***

ראה: נֵר

***