1. [תמ] ירידה מהירה בגלל אָבדַן שיווּי המשקל: אחד שור ואחד כל בהמה לנפילת הבור (בבא קמא ה, ז); הוא נחבט קלות בנפילָתו
2. [תמ] תבוּסה, מַפָּלה, כּניעה: שתחילת נפילה - ניסה (ירושלמי סוטה כב, ב); נפילת המוצב בידי האויב
3. [תמ] ירידה ממעמד גבוה, שִפלוּת: ויהי רצון... שתסמכנו מנפילָתֵנוּ (ירושלמי ברכות ג, ג); תמוך נפילָתי, תחיש גאולתי (מלשון הפיוט); המשבר בבורסה לניירות ערך הביא לידי נפילָתם הכלכלית
4. [עח] ירידה של חלקיק בהשפעת כוח הכובד, כשהמהירות התחילית של החלקיק היא אפס
אנגלית: fall, tumble; drop