נקי פירוש

שורש של הערכים: מנוּקֶה, מנַקֶה, מִתנַקֶה, ניקה, ניקוּי, ניקָיון, נָקי

***

1. [תמ] לא מלוּכלך, טהור: והשותה מי טבריה, אף-על-פי שיוצאין נקיים (מכשירין ו, ז); המים צלולים ונקיים (רש"י, יחזקאל לב, 14); ידיים נקיות; בגדים נקיים

2. [תמ] ברור, צלול, שאין בו זלזול או גסות: לעולם יספר אדם בלשון נקייה (פסחים ג.); ר' יהושע דעתו נקייה (ירושלמי מעשרות ב, ג); אדם המדבר גסויות, לשונו אינה נקייה

3. [עח] (בהשאלה) שהצליח להיגמל מסמים ואין בידיו (של החשוד) נֶשק, סַמים וכד' (בלשון השוטרים)
אנגלית: clean

***

1. [תנ] זכַּאי (לאחר שנשפט), חף מפשע: ולא יִשָׁפֵךְ דָּם נָקִי בקרב אַרְצְך (דברים יט, 10); כדבריהם כן הוא, אשר יִמָצא אתו (הגנבה) יהיה לי עבד ואתם תהיו נקיים (בראשית מד, 10); אראה בנחמה, אם לא שפכת דם נָקי (מכילתא פרשת משפטים); השופט פסק שהנאשם נָקי מאשמה

2. [תנ] פּטוּר מהתחייבוּת, חופשי: והייתָ נָקִי מֵאָלָתִי (בראשית כד, 41); הוא נָקי כי סיים לשלם את כל חובותיו

3. [עח] בלא פגם: היהלום שקניתי נקי לגמרי
אנגלית: innocent, blameless

***

1. [עח] בלי חישוּב של תוסָפות, כגון משקל של מוּצר בלי האריזה או השָׂכר אחרֵי כל הניכּוּיים וכד' (בלועזית - נֵטוֹ)

2. [עח] (באמרכלות) חומר מודפס במכונת כתיבה והוא קל לקריאה

3. [עח] (בחקלאות) (שדה, גינה) חופשי מעשבים שוטים, מצמחייה מזיקה ומפסולת המפריעים לעיבוד חקלאי

4. [עח] (בתחבורה) פנוי ממכשולים: סע הלאה, הדרך נקייה!

5. [תמ] חֶסֶר, העדר דבר: בא זכר בעולם, באה כיכרו בידו... נקבה אין עמה כלום נקבה נקייה באה (נידה לא:)
אנגלית: net; clear; single

***

1. בעל איכות ייחודית

2. (במוזיקה) (צליל) מנוגן או מושר בגובה המדויק, ללא זיוף או צרימה

3. (באמנות) יצירה המצויינת בקומפוזיציה קצרה ובהצגה ישירה
אנגלית: high-quality

***