1. [תנ] סֶדק רחב בסֶלע או באדמה, בּקיע, חָגָיו: וְטָמְנֵהוּ שָם בִּנְקִיק הַסֶּלַע" (ירמיה יג, 4); הנקבר במים ובאפלה ובנקיקי סלעים (תוספתא זבים ט, ב); יש ציפורים המקננות בנקיקי הסלע
2. [עח] קַניון קטן, מַעבָר צר ועמוק שקירותיו תלוּלים: היא אוהבת לטייל בנקיקי המדבר
באנגלית: crevice
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה