1. [תנ] נקיק, מערה, שֶקע ושמתיך בנקרת הצור ושכֹתי כפי עליך עד- עֶברי (שמות לג 22); וכולם נחבאים... ומפניו באים בנִקרת הצורים (ספרות ימי הביניים); הנקָרות שבראש הנִקרה מרהיבות ביופיין
2. [תמ] אבקת אֶבן הנופלת בעת ניקוּר וחציבה בסלע
השחור והכחול ונִקרת־פיסולין (חולין פח:); מכסין בשִחור, והוא פיח הכבשן, ובכוחל ובנקרת פסילים ובאפר (רמב"ם הלכות שחיטה יד, יג)
3. [עח] חציבה מלאכותית בסלע רווּי מֵי תהום שמטרתה להעשיר את שפיעתו של מעיין שכבה
(תנו דעתכם על ההבדל בין נִקְרָא לבין נִקְרָה ולבין נִקְרָע)
אנגלית: crevice, grotto
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה