נשירה

1.[תמ] נפילה מן המקום שהיה מחוּבּר אליו (עָלֶה מעֵץ או שֵן מן הפֶּה וכד'), נשילה: אמר על הלקט עם נשירת רובו יהא הפקר (תמורה כה.); נשירת הפרי (מורה נבוכים); נשירת שערותיו הדאיגה אותו
2. [עח] (בּהשאלה) ביטוּל ההֶמשֵך בקוּרס או בּמִקצועַ וכד': נשירָתו מן הקורס הייתה בלתי נמנעת בשל ציוניו הנמוכים
3. [עח] ירידה של עולֶה לישׂראל בדרכו לָאָרץ: נשירַת העולים מאכזבת את אנשי הסוכנות
4. [עח] פּחָת, ירידה במספּר (תלמידים בבית ספר, עובדים במפעל וכד'): נשירת תלמידים מבית הספר
5. [עח] (בגאוגרפיה) תהליך בלייה שבו נושרים משטחים דקים של סלע כתוצאה מהתכווצות והתפשטות בחום ובקור
6. [עח] החומר שנתקלף או נשר

***

ראה: נָשִיר

***