1. [תנ] נִמצָא בּמַצָב שֶהפֶּתַח מכוּסֶה (ההפך: פָּתוּחַ): השער הזה סָגוּר יהיה, לא יפָתֵחַ (יחזקאל מד 2); דלתות הבית סגוּרות ונעולות; יש לאכול בפה סָגוּר
2. [עח] (אדם) נָתוּן בתוך עַצמו, מכוּנָס: היא סגוּרה כל כך, קשה לדעת מה היא חושבת; הילד היה ביישן, שתקן וסגור
3. [יב] כָּלוּא: סגוּרַיי שילַח מאופֶל...וירומֵם יושבי שֵפל (מלשון הפיוט); הפושעים סגורים מאחורי מנעול ובריח; בגלל הגשם הילדה סגורה בבית
4. [עח] (עניין, עֵסק, הסכמה) נִגמָר, מסוּכָּם (עממי): העִסקה סגוּרה, קבענו מחיר ותאריך; - לאחר הקריאה תחזיר לי את הספר, - סגור; אני צריך עוד לחשוב, אני עדיין לא סגור על זה
5. [עח] מוּגבָּל לִקהַל מִשתַתפים (כנגד - כּניסה חופשית) (עממי): מסיבה סגורה; הקרנה סגורה, מיועדת למבקרי קולנוע בלבד