1. [תמ] מַשקיף עַל דָבָר בּצוּרה כּולֶלֶת: סוקרין לפניהן כאדם (ירושלמי נידה ו, ג); נגד השמש לעֵין כּל סוקר (מלשון התפילה); המפקד סוקֵר את השטח
2. [עח] מוסֵר ידיעה (עַל אֵירוּעַ וכד') מִתוך ראִייה כּולֶלֶת בּלי פּרָטים: הכַּתָב סוקֵר את יחסי החוץ של המדינה; המבקרת סוקֶרֶת את ההצגות החדשות
3. [תמ] מֵציץ, מַשקיף, מַבּיט עַל-פּנֵי: המורה סוקֶרֶת את פני התלמידה; הכֶּלב סוקֵר את מזונו בחשד
surveyor
טעות \ הערה