עבר

1.[תנ] צד: לוחות כתובים משני עבריהם (שמות לב 15); על העולם כולו מעֵבר אחד והלא מעֵבר אחד (מדרש רבה בראשית מב); שלום רחוק וקרוב שאי מכל עבָרייך (מלשון הפיוט); קריאות תמיכה במועמד נשמעו מכל עֵבר
2. [עח] עברית: הם דיברו בלשון עבר
3. [יב] חוף: ים אשר נכיר לבוא מכל עבריו (מלשון הפיוט)
4. צַד, הצד הנגדי, כאמור בפסוק: "שֵן הסֶלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶה" (שמואל א' יד 4)
5. אל מול, לפַנים, כאמור בפסוק: "והאיר על עֵבֶר פניה" (שמות כה, 37) (תנו דעתכם להבדל בין אֵֿבֶר לבין עֵֿבֶר)

***

עבֵרה: גועלתי בעֵבֶר ושקלי איך אשא? (מלשון הפיוט)

***

1. [יב] עֶברה, כעס: וזרע יעקב משמרי דלתות שעריו מפירים ומשובבים כובד זעמיו ועבָרָיו (מלשון הפיוט)
2. [תנ] כינוי לעם העברים, כאמור בפסוק: "ועִנּוּ אַשּׁוּר ועִנּוּ עֵבֶר" (במדבר כד, 24) (תנו דעתכם להבדל בין אֵֿבֶר לבין עֵֿבֶר)

***

1. [עח] הזמן שהיה
2. [יב] (בדקדוק) צורת פּועַל בעלת סופיות -תִי, -תָ וכד', המורה על דָבָר שהיה: לשקול כל המילות שיש להם עָבָר ועומד מגִזרת פועל (מלשון הפיוט); אמר בעבר אָמַרְתִי

***

שורש של הערכים: הַעבָרה, הִתעַבּרוּת, מוּעבָר, מַעבּורֶת, מַעביר, מַעבָר, מַעבָּרה, מעוּבָּר, מִתעַבֵּר, נֶעבָר, עבוּר1, עבוּר2, עָביר, עבירה, עבירוּת, עֵבֶר, עֵבֶר2, עֵבֶר3, עָבָר, עבָרה, עבֵרה, עֶברה, עִברי, עִברִיוּת, עבַריָין, עבַריָינוּת, עִברית, עובֵר, עוּבָּר, עוּבָּרה, עיבּוּר, תַעבוּרה

***

ראה: עובֵר

***

ראה: עוּבָּר

***

ראה: מְעַבֵּר

***