1. [עח] מכַסה בעטיפה: עטף את המתנה בנייר צבעוני
2. [תנ] מִתכַּסה (בלבוש), עוטה, מכַסֶה, לובֵש. (גם בהשאלה), כאמור בפסוק: "לָבְשוּ... וַעמָקִים יַעַטְפוּ בָּר" (תהילים סה, 14)
3. [תמ] עוטה, מכַסֶה: ולובש כל מה שיכול לִלבּוש ועוטף כל מה שיכול לעטוף (שבת טז 4); עתיד עשָׂו הרשע לעטוף טליתו ולישב עם הצדיקים בגן עדן (ירושלמי, נדרים ג, יב)
4. [תנ] מתעלף, נחלש: רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף (תהילים קז 5); אֵלֶיךָ אקרָא בַּעטֹף לִבִּי" (תהילים סא, 3)
5. [תנ] מִתפּלל בדבקות: תפִלה לעני כי יעטֹף (תהילים קב 1)
6. [יב] מחבר (בייחוד על-ידי ו' החיבור): ואפשר שיפרידו קצת המספרים מקצתם... ואפשר שֶיַעַטפוּ הרב על המעט (הרקמה)
טעות \ הערה