(אַחַר)
1. [תמ] הולך בעִקבות מישהוּ לָדעת מה כַּוונתו וכד', מִתחַקֶה אחרֵי: אזהרה לעוקֵב אַחַר נואֵף (שבועות עז); הבלש עקב אחר הגנב
2. [עח] מִתבּונן בתהליך: היא עקבה בעיניה אחר תנועותיו
3. [תנ] מרַמֶה, מַערים על מישהוּ: הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַֽיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת־בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי (בראשית כז, 36)
4. [תנ] אוחז בעקֵב: בבטן עָקַב את אחיו ובאונו שרה את אלֹהים (הושע יב, 4)
5. [תמ] עוקף, מקַפֵּחַ, מבַטֵל: בשלושה מקומות הלכה עוקֶבֶת מקרא: התורה אמרה "בעפר" והלכה בכל דבר (סוטה טז.)
6. [תמ] מַצעיד: בן שעקב עצמו לגיהינום (סנהדרין קט:)
7. [עח] (באינטרנט) נכנס לעתים מזומנות לעמוד ברשת האינסטגרם ומתעניין בו (עממי)
באנגלית: following, observing
טעות \ הערה