עוֹשֵׁק^{1 [תנ]} פירוש

1. מקַפֵּח עובֵד על-ידי שאינו משַלם לו שָׂכָר הוגֵן וכד', מנַצל : לא תַעשֹק את רעך (ויקרא יט 13); בדבר הזה עשַקתיך (מדרש רבה בראשית פז); יָפוּ פרחיה מאוד, עד אחשוב כי כוכבי אל הייתה עושֶקֶת (מלשון הפיוט)

2. גוזל, שודד, מֵציק ולוחץ: ואת מי עָשַקתי את מי רַצותי ומיַד מי לקחתי כֹפר? (שמואל א' יב 3)

3. מקַפֵּחַ, מנַצֵל, חי על חשבון מישהו, כאמור בפסוק: "ביָדוֹ מֹאזנֵי מִרְמָה לַעשֹק אָהֵב" (הושע יב, 8)
אנגלית: exploit, abuse

***