עֲמִידָה¹ פירוש

1. [תמ] מצב זקוּף על הרגליים, מצבו של העומד, יציבה: ואל תרבה בַּעמידה שעמידה קשה ללב... אלא שלֹש בישיבה שלֹש בעמידה שלֹש בהילוך (כתובות קיא.);

2. [עח] המצב של רכב או של גוף שהיו בתנועה וכעֵת הם נייחים, והמעבר למצב זה: הרכבים עמדו מנסוע ונשארו במצב עמידה;

3. [יב] הימצאות במקום מסוּים: כל גיטין הבאים ממדינת הים אין כוכבים מקום עמידת האישה (ספרות ימי הביניים);

4. [תמ] הַעמָדה: המשכן נתקדש בעמידה ובפירוק ובמשיחה (מדרש רבה במדבר יב);

5. [תמ] תנוּחה יַציבה, יַציבוּת: דַיָינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה (שבועות ל:); עמידה בעזרה טוב לנפשי (מלשון הפיוט) (תנו דעתכם להבדל בין אֲמִידָה לבין עֲמִידָה)
אנגלית: standing; situating; immobile

***