פּוֹצֵר
תנ] מַפציר, מבקש בּקשה חוזרת ונִשנֵית, מִתחנֵן (סִפרוּתי)
פּוֹצֵר
פירוש
1.[תנ] מַפציר, מבקש בּקשה חוזרת ונִשנֵית, מִתחנֵן (סִפרוּתי): ויאמרו לא כי ברחוב נָלין וַיפצר בם מאוד ויסורו אליו (בראשית יט 3-2); ויפצר בו לקחת (מלכים ב' ה 16)
2. [עח] משיֵיף, מגָרֵד בפצירה (סִפרוּתי)
***
פוצר פרוש | פוצר פירוש | פוצר מילון | פוצר הגדרה מילונית | פוצר מילון עברי | פוצר מילון אנציקלופדי | פוצר אנציקלופדיה | פוצר תרגום
פוצר פירוש השם | פוצר פירוש המילה | פוצר משמעות המילה | פוצר ביטויים | פוצר דקדוק | פוצר לשון | פוצר ניבים | פוצר אטימולוגיה
פוצר מילים נרדפות | פוצר ניגודים | פוצר חריזה | פוצר חרוזים | פוצר צירופים | פוצר פתגמים | פוצר ניבים | פוצר תחביר
פוצר ביטויים | פוצר ציטוטים | פוצר ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה