[פ'; פוצֶרֶת; פָּצַר, יִפצַר, לִפצור] <פצר>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך פוצר
מקור המילה פוצר (אטימולוגיה)
מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.
פּוצֵר
[פ']
1. מגָרֵד , מלַטֵש , משַיֵיף , מ[שדה סמנטי: פ'] 1. מגָרֵד, מלַטֵש, מש
2. דורֵש , מבַקֵש , מַעתיר , מַפציר , מִתחַנֵן , פּורֵץ , תובֵעַ [שדה סמנטי: בַּקָשה] | ניגודים: פּוקֵד
אוצֵר, בוצֵר, ביצֵר, הֵצֵר, הִתבַצֵר, הִתנַצֵר, הִתקַצֵר, חִיצֵר, חִצצֵר, חָצֵר, יבַצֵר, יוצֵר, יחַצצֵר, יחַצֵר, ייבָצֵר, ייוָוצֵר, יינָצֵר, ייעָצֵר, יְיַצֵר, יִיצֵר, ייקָצֵר, ימַלצֵר, ינַצֵר, יָצֵר, יצַרצֵר, להיבָצֵר, להיוָוצֵר, להינָצֵר, להיעָצֵר, להיקָצֵר, מְבַצֵר, מְחַצְצֵר, מְחַצֵר, מְיַיצֵר, מְמַלְצֵר, מְנַצֵר, מֵצֵר, מְצַרְצֵר, מְקַצֵר, מִתְבַצֵר, מִתְנַצֵר, מִתְקַצֵר, עוצֵר, פוצֵר, קוצֵר, יִיוָוצֵר, ייווצֵר, מוצֵר, נוצֵר, דִמיון יוצֵר, כחומֶר ביַד היוצֵר, כלי יוצֵר
מילון אבניאון
טעות \ הערה