1. [תנ] שאינו עיוור או חרש: השֹחד יעוֵר פִּקחים (שמות כג 8); משל לפיקח וסומא שהיו מהלכין (מדרש רבה שמות לו)
2. [תמ] שָלֵם בחוּשָיו ובשִׂכלו (ההפך: חֵירֵש, שוטֶה וקָטָן): השולח את הבערה ביד חירש שוטה וקטן - פטור בדיני אדם וחייך בדיני שמים, שלח ביד פיקח - הפיקח חייב (בבא קמא ו, ד) ((שימו לב להבדל בין פִּיקֵּחַ לבין פּיכֵּחַ)
אנגלית: Non-blind; sharp-sighted
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה