פסק

1.חתָך, גזָר: הפּסָק של שמועה זו (ספרות ימי הביניים)
2. החלטה, הכרעה

***

קו מאונך המשמש כאחד מטעמי המקרא ( l ): אתה מוצא באברהם/ אברהם - יש בו פָּסֵקי, יעקב/ יעקב - יש בו פסֵק... אבל משה משה - אין בו פסֵק (מדרש רבה שמות ב)

***

ראה: פּוֹסֵק

***

1.[תמ] הפסקה, רֶווח: ויבינו במקרא - אלו פִסקי הטעמים (מגילה ג)
2. [תמ] קֶטע, חֵלק: פסקי עריס (של הגפנים) (כלאים ו ו)
3. [עח] ניתוּק במַעגָל חַשמַלי: פֶּסֶק במעגל החשמלי גרם לחשכה
4. [עח] (בִּדפוּס) כל חתיכת עופרת שנהגו למלא בּהּ את הרוָוחים בין מילים או אותיות
פֶּסֶק זמַן [עח] 1.הפסקה הניתֶנת לספּורטאים במהלַך המִשׂחק לקבלת הוראות או להחלפת שׂחקנים: השופט במשחק הכדורסל קבע פסק זמן
2. הפסקה בין פעוּלה לפעוּלה או במהלך פעולה מסוּיֶמת: העובדים דרשו פסק זמן לפני תחילת הפרויקט החדש

***

שורש של הערכים: היפָּסקוּת, הֶפסֵק, הַפסָקה, מוּפסָק, מפוּסָק, מַפסיק, מפַסֵק, מַפסֵק, נִפסָק, פּוסֵק, פּיסוּק, פָּסוּק, פּסוּקית, פּסוקֶת, פּסיק, פּסיקה, פּסָק, פֶּסֶק, פִּסקה, פַּסקָן, פַּסקָנוּת, פַּסקָני

***

ע"ע צו.
decree

***

הפסקה זמנית בביצוע תכנית או שגרה, והעברת הפיקוח לשגרה של מערכת ההפעלה בעקבות הוראה בתכנית או בגלל גורם חיצוני. (בלועזית: אינטרפט). (גם: פסיקה).
interrupt

***