צורך פירוש

1.[עח] משתמש בדָבר למִחייָתו, קונה לשימושו: בביתנו צורכים משקאות קלים רבים; אנו צורכים כמויות גדולות של נייר (תן דעתך שהצורה צָרַך היא גם עבר של צָרִיךְ בלשון המִשנָה)

2. [תמ] חַייב, נדרש ל-: ולמה הן פורשין ובורין? מפני שצרכו להשקיעו (תוספתא יום הכיפורים א, ח); לא צרכו חכמים ליתן להם סימן (ירושלמי דמאי כב, ב)

***

1. [תנ] דבר נדרש או נחוץ, דרישה, נחיצות: ואנחנו נכרות עצים מן הלבנון ככל צרכיך (דברי הימים ב' ב 15); מיועץ שמור נפשך ודע לפנים מה צָרְכּו (בן סירא לז 8); צורכי מזון

2. [עח[ (בייצור) חומר הדרוש ליצור. (גם: דרישה).

3. [עח] (בכלכלה) כל רצון למצרכים ולשירותים: בין כדי למלא דרישה חיונית בין אם לאו, ובין אם יש לאנשים האמצעים לרכוש ולהבטיח את אותו צורך, ובין אם לאו; כשמתגלה צורך, הראשון שנותן את המענה גורף את רוב הרווחים (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: requirement, need

***

1. תנאי, איכות, דרישה: עליך לספק לילד צרכים בסיסיים

2. דחף, מניע, תמריץ; משאלה, איווי, תאווה: יש לי צורך עז להגשים את חלומי הישן

3. מצב המחַייב פעולה: משהוחמר מצבו של החולה התעורר צורך דחוף לנתחו
אנגלית: demand; incentive

***

מטיל שֶתן או מפריש צוֹאה: לא ייכנס אדם לבית קברות ויעשה צרכיו שם (ירושלמי ברכות ב, ג)
אנגלית: defecate

***