צער

1.עֶצב א סֵבל או דאגה ויִיסוּרים בִּגלַל כּאֵב או אסון או דאגה וכד': מכאוב ונדודי שינה וצער (בן סירא לא 24); כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער (יומא נג:); הרגשתי צער גדול כשנודע לי על פציעתך
2. פּיצוּי שאדם חַיָיב לשַלֵם למישהוּ על כּאֵב או סֵבל שגרם לו: החובֵל בחברו חייב עליו... בנזק, בצער, בריפוי, בשבת ובבושת (בבא קמא ח, א); ליתֵן צער במקום נזק (בבא קמא פד:)
3. עינוּי, סֵבל, סיגוּף: פת תאכל... ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה (אבות ו, ד); מיד מרבין עליו צערים (בשם ילמדנו , ערוך, עצב); מאז נפילת הבן ידעה המשפחה חיי צער

***

שורש של הערכים: מִצטַעֵר, מַצעיר, מצַעֵר, מִצעָר, צועֵר, צָעיר, צעירוּת, צַעַר

***

ראה: צוֹעֵר

***

ראה: צועַר

***