צָרוּף
[תנ] מזוּקק, טָהור, נקי, בלי סיגים או פּסולֶת
צָרוֹף <צרף> צורף, מומחה לצריפת זהב וכסף ולעיצובם לתכשיטים ולחפצי נוי אחרים
צָרוּף פירוש
1. [תנ] מזוּקק, טָהור, נקי, בלי סיגים או פּסולֶת (נאמר בעיקר על מתכת יקרה); אִמרת ה' צרוּפה (תהילים יח 31); כֶּסף צרוּף בעליל לארץ (תהילים יב, 7); הטבעת עשויה זהב צרוף
2. [עח] (בּהשאלה) מוּשלָם
כגון - יושֶר צָרוּף, דֵמוקרַטיה צרוּפה; התאמצנו לגלות את האמת הצרופה; החופשה בכפר הייתה תענוג צרוף (ראה:
צוֹרֵף)
אנגלית pure; perfect
***
צרוף פרוש | צרוף פירוש | צרוף מילון | צרוף הגדרה מילונית | צרוף מילון עברי | צרוף מילון אנציקלופדי | צרוף אנציקלופדיה | צרוף תרגום
צרוף פירוש השם | צרוף פירוש המילה | צרוף משמעות המילה | צרוף ביטויים | צרוף דקדוק | צרוף לשון | צרוף ניבים | צרוף אטימולוגיה
צרוף מילים נרדפות | צרוף ניגודים | צרוף חריזה | צרוף חרוזים | צרוף צירופים | צרוף פתגמים | צרוף ניבים | צרוף תחביר
צרוף ביטויים | צרוף ציטוטים | צרוף ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה