1.[עח] בִּניין ארָעי מֵעֵץ או מִפַּח וכד': בשנותיו הראשונות בארץ התגורר בצריף; הצריף הראשון שנבנה במושבה נהרס
2.[תמ] סוּכּת נצרים שדופנותיה נוטות ויוצרות מֵעֵין חוד למעלה כּשֶל פּירָמידה או כשל מבנה בעל צורה של חרוט: הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ כְּמִין צְרִיף, אוֹ שֶׁסְּמָכָהּ לַכֹּתֶל (סוכה א, יא)
3. [עח] (בּספּורט) פּירָמידה, קבוּצת מִתעַמלים העומדים זה על־גַבֵּי זה, ההולכת וצָרה כּלַפֵּי מעלה
hut
טעות \ הערה