קָדִים
תנ] רוּחַ מזרחית יבֵשה
קָדִים פירוש
1.[תנ] רוּחַ מזרחית יבֵשה: שִבֳּלים דַקות ושדוּפות קָדים (בראשית מא 6); רוח קדים נשבה והביאה עמה את ריח המדבר
2. [תנ] מָשָל לדִברֵי הֶבל: אֶפרַיִם רֹעֶה רוּחַ ורֹדף קָדים (הושע יב 2)
3. [תנ] מִזרח, קֶדֶם, הצד שבו זורחת השֶמֶש, כאמור בפסוק: "שַעַר המקדש... הפֹּנֶה קָדים" (יחזקאל מד, 1), נֶגֶד השער לַצָפון ולַקָדים (יחזקאל מ 23); היהודים התפללו תמיד ופניהם קדימה (ראה:
רוחות השמים)
אנגלית: east
***
קדים פרוש | קדים פירוש | קדים מילון | קדים הגדרה מילונית | קדים מילון עברי | קדים מילון אנציקלופדי | קדים אנציקלופדיה | קדים תרגום
קדים פירוש השם | קדים פירוש המילה | קדים משמעות המילה | קדים ביטויים | קדים דקדוק | קדים לשון | קדים ניבים | קדים אטימולוגיה
קדים מילים נרדפות | קדים ניגודים | קדים חריזה | קדים חרוזים | קדים צירופים | קדים פתגמים | קדים ניבים | קדים תחביר
קדים ביטויים | קדים ציטוטים | קדים ראשי תיבות