קוֹטֵל [תנ]
[תנ] רוצח, הורג, מֵמית, כאמור בפסוק
קוֹטֵל [תנ] פירוש
1. [תנ] רוצח, הורג, מֵמית, כאמור בפסוק: יָקום רוצֵחַ יִקטל עָני ואֶביון (איוב כד 14); אם תִּקְטֹל אלֹהַ רָשָע" (תהילים קלט, 19); האויב קטל באוכלוסייה האזרחית בלא רחם
2. [עח] (בהשאלה) מותֵחַ בּיקורת קשה, מבַטֵל לַחלוּטין (עממי): המבקר הזה קוטֵל תמיד את הצגות התאטרון
אנגלית: kill; Criticizes
***
קוטל פרוש | קוטל פירוש | קוטל מילון | קוטל הגדרה מילונית | קוטל מילון עברי | קוטל מילון אנציקלופדי | קוטל אנציקלופדיה | קוטל תרגום
קוטל פירוש השם | קוטל פירוש המילה | קוטל משמעות המילה | קוטל ביטויים | קוטל דקדוק | קוטל לשון | קוטל ניבים | קוטל אטימולוגיה
קוטל מילים נרדפות | קוטל ניגודים | קוטל חריזה | קוטל חרוזים | קוטל צירופים | קוטל פתגמים | קוטל ניבים | קוטל תחביר
קוטל ביטויים | קוטל ציטוטים | קוטל ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה