קוֹלֵעַ1
[יב] פוגע במטרה (ל-)
קוֹלֵעַ [תנ]3 1. משַלֵב שׂעָרות או חוּטים וכד' זה בזה לצַמה, שוזֵר, מפַתֵל, כאמור בפסוק
קוֹלֵעַ1 פירוש
1. [יב] פוגע במטרה (ל-): וקולַעַת אלֵי לִבּות בּעַיִן כּחֵץ שָחוּט (אלעזר הבבלי דיוואן ט); דבריו קלעו למטרה
2. [תנ] יורֶה, זורק, מֵטיל חֵפֶץ כלשהו בהצלחה למטרה הנִמצֵאת בּמֶרחָק מסוּיָם: קֹלֵעַ באבן אל השערה ולא יחטא (שופטים כו 16); הוא קלע את החץ למטרה ופגע במרכזה
3. [תנ] משליך, מגָרֵש, מַגלֶה: הִננִי קולֵעַ את יושבֵי הארץ בפעם הזאת (ירמיה י 18)
***
קולע פרוש | קולע פירוש | קולע מילון | קולע הגדרה מילונית | קולע מילון עברי | קולע מילון אנציקלופדי | קולע אנציקלופדיה | קולע תרגום
קולע פירוש השם | קולע פירוש המילה | קולע משמעות המילה | קולע ביטויים | קולע דקדוק | קולע לשון | קולע ניבים | קולע אטימולוגיה
קולע מילים נרדפות | קולע ניגודים | קולע חריזה | קולע חרוזים | קולע צירופים | קולע פתגמים | קולע ניבים | קולע תחביר
קולע ביטויים | קולע ציטוטים | קולע ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה