קוץ פירוש

1. [תנ] צֶמח דוקרָני:
וקוץ ודַרדַר תַצמיחַ לָך (בראשית ג 18); בקיץ נראים קוצים רבים בשדות ארצנו (להרחבה ראה מילון המקרא)

2. [תמ] עוקֶץ, קָצֶה דוקרָני שעל צמחים שונים: מַחַט של יָד ליטול בו את הקוץ (שבת יז, ב); קוץ הוורד דקר את אצבעה

3. [עח] הנקוּדה העיקרית, העוקֶץ שבַּדָבָר, החֵלק היסודי שבּדָבָר

4. [עח] מַשהוּ, אבַק-

5. [עח] כינוי כולל לאי ביצוע או לאי ביצוע תקין בפעולת המחשב, הנגרם עקב טעות או פגם בחומרה, בתוכנה או בגלל טעות אנושית. (בלועזית - "בג"). (גם: טעות, שגיאה, שיבוש).
אנגלית: thorn, bug

***

קו קטן של אות, תָג, כּגון בּבּיטוּי:
קוצה (גם: קוצו) של יו"ד מָשָל לדָבָר קטן ביותר שמישהוּ תולֶה בו חשיבוּת יתֵרה: שֶעָתיד (ר' עקיבא) לדרוש על כל קוץ וקוץ תִלין תִלין של הלָכות (מנחות כט:); קוצו של יוד (מנחות לד.)

***

שורש של הערכים:
מקַווץ, מֵקיץ, קָווּץ, קווּצה, קוץ, קוציץ, קוצָן, קוצָני, קָץ

***

ראה: קווץ'

***

ראה: קַווץ

***