קיטל

לבוּש מָסורתי עֶליון, מֵעֵין חָלוּק לבן וארוך- בעיקר לחַזָן - לראש השנה, ליום הכּיפּוּרים, ללֵיל הסֵדר בּפֶסַח, לטקס ברית-מילה ועוד (בּסִפרוּת מזרח אירופה): בערב יום הכיפורים לובש שליח הציבור קיטל

***

(בספרות מזרח אירופה) לְבוּש מָסורתי עליון, מעין חָלוּק לבן - בעיקר לחַזָן - לראש השנה, ליום הכּיפּוּרים, ללֵיל הסֵדר בפֶסַח ובעת החופה (גרמנית Kittel ) קִיטְשׁ
1. כינוי ליצירה, אוֹ לעיצוב רגשני, יומרני וחלקלק עד גִיחוך, חסר ערך אמנותי - לפי הקונוְונציה השלטת. במאה ה-20 היה בשימוש כחלק מיצירות אמנות וקיבל לגיטימציה;
2.אשפה, פסולת;
3. חיקוי, העתקה, זיוף, מלאכותי;
4. לבוש או אבזרי אפנה מצועצעים וזולים בטעמם, המיוצרים כדי לענות על טעם ההמון (גרמנית Kitsch ) = אשפה)

***