קְנוּנְיָה, קְנוּנְיָא פירוש

1. [תמ] הֶסכֵּם חשָאי כּדֵי לרַמות מישהו או להַערים עליו: הֶעָרֵב לאישה בִּכתוּבָּתָה והיה בעלה מגָרשָה - יַדירֶנָה הנָאה שֶמָא יַעשוּ קנוּניָיא ויַחזיר את אשתו (בבא בתרא י, ז). הממשלה נפלה בשל קנוניה; הוא התנער מהגרסה הרשמית וצעק ככרוכיה שמדובר בקנוניה

2. [עח] (בעסקים) שיתוף פעולה בחשאי בין שני אנשים או יותר, כדי לבצע מעילה או מעשה בלתי-חוקי אחר.

3. [עח] ביחסי עבודה) הסכם חשאי בין מעביד לבין נציג עובדים להונות את העובדים תוך העמדת פנים של משא ומתן אמיתי.
אנגלית: collusion

***