קָצֶה [תנ]
סוף, החֵלק המרוּחק ביותר
קָצָ'ה [מש]שיר איטלקי מהמאה ה-14 המתאר על פי רוב צייד או דייג וכד'
קָצֶה [תנ] פירוש
1. סוף, החֵלק המרוּחק ביותר: ויִתֵן לי את מעָרַת המַכפֵּלה אשר לו אשר בִּקצֵה שָדֵהוּ (בראשית כג 9); והקול נשמע מקצה האולם ועד קצהו
2. משהו, קצת, חֵלק קטן: אֶפֶס קָצֵהוּ תִראֶה וכלו לא תִראֶה (במדבר כג 13); ראיתי רק אפס קצהו של הדבר, ולכן אני מתקשה להחליט
3. אציל: מקצות הארץ ומאציליה (ישעיהו מא 9)
4. סוף זמן, קֵץ: מִקְצֵה חמִשִּׁים וּמאַת יוֹם (בראשית ח, 3)
אנגלית: end, edge
***
קצה פרוש | קצה פירוש | קצה מילון | קצה הגדרה מילונית | קצה מילון עברי | קצה מילון אנציקלופדי | קצה אנציקלופדיה | קצה תרגום
קצה פירוש השם | קצה פירוש המילה | קצה משמעות המילה | קצה ביטויים | קצה דקדוק | קצה לשון | קצה ניבים | קצה אטימולוגיה
קצה מילים נרדפות | קצה ניגודים | קצה חריזה | קצה חרוזים | קצה צירופים | קצה פתגמים | קצה ניבים | קצה תחביר
קצה ביטויים | קצה ציטוטים | קצה ראשי תיבות
מילון אבניאון
![קָצֶה [תנ]](assets/images.lib/0_70894800_1621801451_1526192381.jpg)
טעות \ הערה