מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר
תוצאות עבור "

רוקח

"
| (6)
|
האם התכוונת ל- רקח
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[תנ] מעָרֵב בּשָׂמים וסמים שונים: איש אשר ירקח כמֹהו (שמות ל 35); רקח מלוא חופניו ונתן לתוך כף (מלשון הפיוט)
2. [עח] מבַשל מיני מִרקַחת
3. [עח] עושׂה ריבּה: קטף תותים כדי לרקוח אותם
4. [יב] (בּהשאלה) נודף רֵיחַ בושׂם: כרוח בעוברה על בשמים תרקח (מלשון הפיוט)
אנגלית: concoct; prepare jam
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
רוֹקֵחַ<sup>2 </sup>

1. [תמ] מי שמִקצועו להכין תרוּפות, מוכר תרוּפות, בַּעל בּית מרקחת: בהם רופא ינוח מכאוב ובהם רוקח עושה מרקחת (בן סירא לח, ז); שני רוקחים שהובאו לפני חכמי הרפואה (אלבו, עיקרים 123)
2. [תנ] מוּמחֶה לעֵירוּב של בּשׂמים שונים: קטֹרת רֹקח מעשה רוקח (שמות ל 35)
אנגלית: pharmacist
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
תערובת בשמים, מרקחת: שמן משחת קֹדש רֹקח מרקחת (שמות ל 25)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מערב מיני בְּשָמים, כאמור בפסוק: "רֹקַח מִרְקַחַת מַעשֵׂה רֹקֵחַ" (שמות ל, 25)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
רֶקַח, תערובת בּשָׂמִים, תַּמרוּקים, כאמור בפסוק: "קְטֹרֶת רֹקַח מעשֵׂה רוֹקֵחַ" (שמות ל, 35).
התמרוקים במזרח העתיק היו בעיקר בְּשָׂמִים, שמנים, מְשָחוֹת ואבקוֹת ששימשו לייפוי הגוף והפנים, לשמירת ניקיון העור ולהגנה עליו מפגעי הקור והחום, הלחות והיובש. כן נועדו להרחקת פצעים, גירויים ולצרכי פולחן. התמרוקים היו מצרך יום-יומי והשתמשו בהם כל שכבות האוכלוסייה. בבשמים השתמשו לטיפוח זקן הראש והזקן של הגבר. את איברי הפנים, את צפורני הידיים והרגליים פִרכסו בתמרוקי צבע מיוחדים. השמנים והמְשָחוֹת נלקחו מעולם החי. מעולם הצומח השתמשו בשמן הזית, הפשתן, השומשום השקד והקיקיון. במקרא נזכרים השמן הטוב (ישעיה לט, 2), שהיה שמן יקר ושרו בו פרחים, זרעים ופירות ריחניים; שמן המור (אסתר ב, 12) ושמן רוקח (קוהלת י, 1). את הבושם הכינו מפרחים, זרעים ופירות שהושרו בשמן או במים. כן הוכנו בשׂמים משרף עצים. עם הבשמים נמנים - אהָלות (שיר השירים ד, 14); אהָלים (משלי ז, 17); בּושֶׂם (שיר השירים ה, 1); חֶלבְּנָה (שמות ל, 34) כּופֶר (שיר השירים א, 14). כַּרְכּום (שיר השירים ד, 14) לבוֹנָה (שמות ל, 33) לוט (בראשית לז, 25); מור (שיר השירים א, 13); נָטָף (שמות ל, 34) נְכֹאת (בראשית לז, 25); נֵרְדְּ (שיר השירים ד, 12); צְרי (בראשית לז, 25); קידה (שמות ל, 24); קָנֶה (שיר השירים ד, 14); קינָּמוֹן (שמות ל, 23); קְצִיעָה (תהילים מה, 9); שְחֵלֶת (שמות ל, 34). תמרוקי הפרכוס, שנועדו לקישוט הפנים והצפורניים, נעשו מחומרים שונים. במצרים הדגישו את הגבות ופינות העין בירוק שהופק מהמלכית, היא מינרל ירוק ששחקו אותו לאבקה. על הגבות והעפעפיים שמו כחל שהופק מגלנה, סוג עופרת. בארץ ישראל הופק מהסטיביום הַפּוּך (מלכים ב' ט, 30). במיץ שיח החֵנָה, הוא הכופר המקראי (שיר השירים א, 14), צבעו את צפורני הידיים והרגליים, את עקבי הרגליים ואת השֵׂער

רוקח פרוש | רוקח פירוש | רוקח מילון | רוקח הגדרה מילונית | רוקח מילון עברי | רוקח מילון אנציקלופדי | רוקח אנציקלופדיה | רוקח תרגום
רוקח פירוש השם | רוקח פירוש המילה | רוקח משמעות המילה | רוקח ביטויים | רוקח דקדוק | רוקח לשון | רוקח ניבים | רוקח אטימולוגיה
רוקח מילים נרדפות | רוקח ניגודים | רוקח חריזה | רוקח חרוזים | רוקח צירופים | רוקח פתגמים | רוקח ניבים | רוקח תחביר
רוקח ביטויים | רוקח ציטוטים | רוקח ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications