שובר

1.[תנ] מנפֵּץ, מפָרֵק לחתיכות על־ידי הַפעָלת כּוחַ או על־ידי הַפָּלה וכד': וַיִגְשוּ לִשְבֹר הַדלת (בראשית יט 20)
2. [עח] (בּהשאלה) פּוגם, פּוגֵעַ (בּעיקָרון, בשיטה וכד')
3.[עח] מפסיק או מֵפֵר (פיקדון, צום, רָעָב, שביתה וכד'): הוא שבר את הצום בשתייה
4.[תנ]טורף, הורג: לֹא אָכַל האַרְיֵה את הנְבֵלָה ולֹא שָבַר את החמור (מלכים א' יג 28)
5. [תנ] מַכניעַ, מדכֵּא, משמיד, מנחיל תבוּסה: לִשבֹּר אַשוּר בּאַרצי ועַל הָרַי אבוּסֶנוּ (ישעיה יד 25)
6.[תנ] (בּהשאלה) מַפריך: שָבַר את התדמית
7. [תנ] קונֶה או מוכר מִצרכים: קונה אוכל - וירדו... לשבר בר ממצרים (בראשית מב 3)
8. [עח] מוהֵל: שובֵר יַיִן בּמַיִם
אנגלית: break

***

מתבּונֵן ב־, בּודֵק, סוקֵר, חושֵב, כאמור בפסוק: וָאֱהִי שׂבֵר בַּחוֹמָה וָאָשׁוּב וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא וָאָשׁוּב (נחמיה ב, 15)
אנגלית: observe, examine

***

1. [עח] מסמך כתוב המשמש כדי להעיד על דבר מה, בדרך כלל כדי להעיד על פעולה כספית וביצוע תשלום (כגון: קבלת שיק, פקודת תשלום וכדומה), או כדי להראות שירות שסופק או טובין שנקנו.
2.[תמ] כּתָב המבַטֵל את כּוחו של שטָר; מִסמך המֵעיד על פּעוּלה כּספית וכד': כָּתַב סופֵר (בטָעוּת) גֵט לאיש ושובֵר לאִשה (גיטין ח 8)
3. מסמך המציין את הפרטים של סיכון ביטוח שיש לכסות, המשמש סוכני ביטוח
אנגלית: slip, voucher

***

ראה: משובָר

***