1. [עח] קִלקוּל המוּסָר, עבֵרה מוּסרית: כּגון: ניצוּל מוּגזם של זכוּיות או בִּזבּוּז כַּספֵּי ציבּוּר וכד'; השחיתוּת פוגעת בכל חלקה טובה ומקיזה את משאבי המדינה לטובת מעטים
אנגלית: corruption
.
2. [עח] הולֵלוּת, הנָאה שֶיֵש בּהּ מִשוּם עבֵרה (עממי):
כּגון בּבּיטוּי, ארוּחַת שחיתוּת; מעשי השחיתות של ההוללים נמשכו עד שעות הבוקר
.
3. [יב] השחתה, הֶרֶס, קלקוּל:
וקורֵעַ חזיזָיו כּמו בֶּגֶד שחיתוּת (מלשון הפיוט)
.
4. [יב] צרה, דוחַק, לחץ:
כּי לֹא נִמְכְּרוּ לִצְמיתוּת כּי בַּשביעית יֵצאוּ מִשחיתוּת (מלשון הפיוט)