1.[תנ] זֶרם: לשֵטֶף מַיִם רַבּים (תהילים לב 7)
2. [תנ] מהירוּת, תכיפוּת רבּה: וּבשֶטֶף עֹבֵר כָּלָה יַעשֶה מְקומה (נחום א 8)
3. [יב] שיטפון, זֶרם מַיִם מן ההרים: וּמִקוֵה מַיִם הוא מָלֵא מַיִם וקִבּוּצו יִתקַבּצוּ בּו מִן הַמָטָר או מִן הַשְטָפים (השרשים לג'נאח)
4. [יב] הרגל, רהיטוּת, שִגרה: ואין אָנוּ יודְעין אֵיך הַדָבָר אם בּשֶטֶף הַלָשון או דֶרֶך אַחֶרת (ספרות ימי הביניים)
5. [תנ] (בהשאלה) אכזריות, עונש קשה: (מלך בשר ודם) יש שטף בדינו (ויקרא כד 1)
6. [תמ] שֵער (של בהמה), צמר: אין לךָ דָבָר שרֵיחוֹ קָשֶה מן השֶטֶף הזה של עִזִים (מדרש רבה בראשית סה)