שימוּעַ, שִׁמּוּעַ פירוש

1.[עח] (בּמשפּט) השמעה מוּקדמת של כּתַב האישוּם באוזני הנאשם, שלב מוקדם בחקירה לשמיעת טענות הנאשם, ולגביית עֵדוּת ממנו

2.[תמ] הודעה, הכרזה: שִמוּעַ שקָלים (ירושלמי שקלים מה, ד)

3. [עח] (בּמשפּט) השמעת פּסַק הדין ונימוּקיו

4. [עח] שמיעת הצד השני. עיקרון האומר שאין להעניש מישהו בלי שניתנת לו ההזדמנות להציג את עמדתו.

5. [עח] (ביחסי עבודה) תהליך שלפיו עובד המואשם בעבירה מציג באופן פורמלי הוכחות ועדויות בפני בוחן או נציג רשמי, בתגובה להאשמות שהופנו כלפיו. שימוע הינו זכות של עובד אצל מעביד ציבורי, טרם פיטוריו
אנגלית: hearing

***